לא כל פצעי האקנה זהים. אקנה יכול להופיע כנקודות שחורות או לבנות, פצעונים אדומים ודלקתיים ולעיתים גם כנגעים עמוקים וכואבים יותר.

היכולת לזהות את סוג הפצע חשובה, משום שסוגים שונים של אקנה יכולים לדרוש גישה טיפולית שונה. טיפול שמתאים לקומדונים ולנקבוביות חסומות אינו בהכרח מתאים לאקנה דלקתי או לנגעים עמוקים.

גם הסיבה להתפרצות אינה זהה אצל כולם. גיל ושינויים הורמונליים, גנטיקה, סטרס, אורח חיים, ייצור מוגבר של סבום, הצטברות תאי עור והמיקרוביום של העור יכולים כולם להשפיע על הנטייה לפתח פצעי אקנה.

איך נוצרים פצעי אקנה?

אקנה מתפתח בתוך היחידה הפילוסבצאית (Pilosebaceous Unit), הכוללת את זקיק השערה ואת בלוטת החלב המחוברת אליו.

כאשר בלוטות החלב מייצרות יותר סבום ובמקביל מצטברים תאי עור בתוך הזקיק, עלולה להיווצר חסימה.

בתוך הסביבה הזו, גם פעילות של Cutibacterium acnes – C. acnes, שנקרא בעבר Propionibacterium acnes – P. acnes, יכולה להיות מעורבת בתהליך הדלקתי.

C. acnes נמצא באופן טבעי על העור ומהווה חלק מהמיקרוביום של העור. לכן אקנה אינו פשוט תוצאה של "חיידק רע", אלא מצב מורכב שבו משתלבים חסימת הזקיק, סבום, פעילות מיקרוביאלית והתגובה הדלקתית של העור.

בהתאם לעומק החסימה ולמידת הדלקת יכולים להיווצר סוגים שונים של פצעי אקנה – מקומדונים ועד נגעים דלקתיים עמוקים.

 

מהם הגורמים המרכזיים להופעת פצעי אקנה?

גיל ושינויים הורמונליים

אקנה שכיח במיוחד בגיל ההתבגרות. השינויים ההורמונליים המתרחשים בתקופה זו יכולים להגביר את פעילות בלוטות החלב ואת ייצור הסבום, ולכן להגדיל את הנטייה לחסימות ולפצעונים.

אבל אקנה אינו מוגבל לבני נוער. הוא יכול להמשיך או להופיע גם בגיל מבוגר, כאשר שינויים הורמונליים וגורמים נוספים ממשיכים להשפיע על העור.

 

גנטיקה

לגנטיקה יש תפקיד משמעותי בנטייה לפתח אקנה.

גורמים תורשתיים יכולים להשפיע על פעילות בלוטות החלב, ייצור הסבום, תהליך הצטברות התאים בתוך הזקיק והתגובה הדלקתית של העור.

זו אחת הסיבות לכך ששני אנשים בעלי שגרת טיפוח ואורח חיים דומים יכולים להיות בעלי נטייה שונה לחלוטין לפתח פצעונים.

מתח וסטרס

סטרס אינו בהכרח הגורם הראשוני לאקנה, אך אצל חלק מהאנשים הוא יכול להיות קשור להחמרת ההתפרצויות.

בתקופות של מתח מתרחשים בגוף שינויים הורמונליים ודלקתיים שיכולים להשפיע גם על העור. סטרס יכול להשפיע גם בעקיפין באמצעות שינויים בשינה, בתזונה ובהרגלי הטיפול בעור.

אורח חיים ושגרת טיפול

גם הדרך שבה אנחנו מטפלים בעור יכולה להשפיע על הנטייה לחסימות ולפצעונים.

ניקוי לא מתאים, הצטברות של תאי עור ושימוש במוצרי טיפוח, איפור או שיער שאינם מתאימים לעור הנוטה לאקנה יכולים לתרום להיווצרות חסימות.

מצד שני, גם ניקוי אגרסיבי מדי, קרצוף וייבוש יתר של העור אינם הפתרון. הם עלולים לגרום לגירוי ולפגיעה במחסום ההגנה של העור.

המטרה היא לשמור על נקבוביות נקיות ולטפל בעודפי סבום, תוך שמירה על לחות ועל מחסום עור בריא.

מהם הסוגים השונים של פצעי אקנה?

באופן כללי אפשר לחלק את נגעי האקנה לשתי קבוצות מרכזיות:

אקנה לא דלקתי – בעיקר קומדונים פתוחים וקומדונים סגורים.

אקנה דלקתי – פפולות, פוסטולות, נודולות ונגעים ציסטיים.

בנוסף קיימים מצבים כמו מיליום, שיכולים להיראות כמו פצעון או "ראש לבן", אך למעשה אינם אקנה.

1. ראשים שחורים – קומדונים פתוחים

ראשים שחורים (Blackheads) הם קומדונים פתוחים.

הם נוצרים כאשר סבום ותאי עור מצטברים בתוך זקיק השערה ויוצרים חסימה, אך פתח הזקיק נשאר פתוח.

בניגוד למה שנהוג לחשוב, הצבע השחור אינו לכלוך. המראה הכהה נוצר בעקבות תהליכי חמצון המתרחשים בחומר שבתוך הקומדון כאשר הוא נחשף לאוויר.

לכן קרצוף אגרסיבי של העור אינו "מנקה" את השחורים ואף עלול לגרום לגירוי.

2. ראשים לבנים – קומדונים סגורים

ראשים לבנים (Whiteheads) הם קומדונים סגורים.

גם כאן קיימת הצטברות של סבום ותאי עור בתוך הזקיק, אך בניגוד לראש שחור, פתח הזקיק סגור ולכן החומר שבתוכו אינו חשוף לאוויר.

הם נראים בדרך כלל כבליטות קטנות ובהירות מתחת לפני העור.

3. מיליום – נראה כמו פצעון, אבל אינו אקנה

מיליום (Milium; ברבים Milia) הוא בליטה קטנה, לבנה או צהבהבה, שנוצרת כאשר קרטין נלכד מתחת לפני העור.

מיליה יכולים להיראות כמו ראשים לבנים, אבל הם אינם קומדונים ואינם סוג של אקנה.

זו הבחנה חשובה, משום שגם דרך הטיפול בהם שונה מטיפול בפצעי אקנה רגילים.

4. פפולות – פצעונים אדומים ללא ראש לבן

פפולה (Papule) היא נגע דלקתי קטן, אדום ומורם, שבדרך כלל אינו מכיל ראש לבן נראה לעין.

היא נוצרת כאשר החסימה בזקיק מלווה בתגובה דלקתית של העור.

פפולות יכולות להיות רגישות או כואבות למגע ולא מומלץ ללחוץ עליהן או לנסות לפוצץ אותן.

5. פוסטולות – פצעונים דלקתיים עם מוגלה

פוסטולה (Pustule) היא פצעון דלקתי שבמרכזו ניתן לראות תוכן מוגלתי לבן או צהבהב.

המוגלה היא חלק מהתגובה הדלקתית והחיסונית המתרחשת באזור.

למרות הפיתוי, לחיצה על פוסטולה עלולה להגביר את הדלקת ולפגוע ברקמה שסביבה, ובכך להעלות את הסיכון להישארות כתם או צלקת לאחר שהפצע מחלים.

6. נודולות – פצעי אקנה עמוקים

נודולות (Nodules) הן נגעי אקנה דלקתיים המתפתחים עמוק יותר בתוך העור.

הם בדרך כלל גדולים, מוצקים וכואבים יותר מפפולות ופוסטולות ולעיתים אין להם "ראש" שניתן לראות על פני העור.

מכיוון שהדלקת מתרחשת בעומק העור, לנודולות יש סיכון גבוה יותר להשאיר צלקות.

במצבים כאלה מומלץ לפנות לרופא עור ולא לנסות ללחוץ או לנקז את הנגע בבית.

7. אקנה ציסטי – נגעים עמוקים וכואבים

אקנה ציסטי (Cystic Acne) מתאפיין בנגעים דלקתיים עמוקים וכואבים, שיכולים להכיל נוזל או מוגלה ולהיות מלווים בדלקת משמעותית.

גם כאן הסיכון להצטלקות גבוה יותר מאשר באקנה שטחי.

אקנה עמוק, נודולרי או ציסטי מצריך אבחון וטיפול של רופא עור, ולא טיפול קוסמטי בלבד.

מה ההבדל בין פצע אקנה, כתם וצלקת?

אלה שלושה מצבים שונים שחשוב להבחין ביניהם.

פצע אקנה פעיל הוא נגע כמו קומדון, פפולה, פוסטולה או נודולה.

כתם לאחר אקנה הוא שינוי בגוון העור שנשאר לאחר שהדלקת חלפה. כאשר מדובר בעודף פיגמנט הוא נקרא פיגמנטציה פוסט־דלקתית (PIH).

צלקת אקנה היא שינוי במבנה ובמרקם של העור, למשל שקע או בליטה.

ההבדל חשוב משום שהטיפול בפצע פעיל, בפיגמנטציה ובצלקת אינו זהה.

 

האם כדאי לפוצץ פצעונים?

לא מומלץ לפוצץ פצעונים בבית.

לחיצה על פצע עלולה להגביר את הדלקת ולפגוע ברקמה שסביבו. בנוסף, היא יכולה להגדיל את הסיכון לכך שלאחר שהפצע יחלוף יישארו כתמים או צלקות.

בנגעים עמוקים כמו נודולות ונגעים ציסטיים חשוב במיוחד להימנע מלחיצה או מניסיון לנקז אותם באופן עצמאי.

איך מתאימים את הטיפול לסוג האקנה?

הטיפול המתאים תלוי בסוג הפצעונים, בחומרת האקנה, בגיל ובמצב הכללי של העור.

קומדונים ועור הנוטה לחסימות יכולים להפיק תועלת משגרת ניקוי נכונה ומרכיבים כמו חומצה סליצילית (Salicylic Acid / BHA), המסייעת בהסרת תאי עור מתים ובהפחתת הצטברות בתוך הנקבוביות.

כאשר קיימים פצעונים לצד רגישות או התייבשות, חשוב במיוחד לא לייבש את העור באופן אגרסיבי ולשמור גם על הלחות ועל מחסום ההגנה שלו.

ב־Dermalogica ניתן להתאים את שגרת הטיפול גם לגיל ולצרכים השונים של העור:

Clear Start מיועדת לעור צעיר הנוטה לפצעונים, שחורים, חסימות ושומניות.

Active Clearing מיועדת לעור בוגר הנוטה לפצעונים ולסימנים שנשארים לאחריהם.

כאשר לא בטוחים מהו סוג האקנה או אילו תכשירים מתאימים, מומלץ לבצע אבחון עור מקצועי Face Mapping ולהתאים את שגרת הטיפול באופן אישי.

האם פצעי אקנה יכולים להשאיר כתמים וצלקות?

כן, בעיקר כאשר מדובר באקנה דלקתי.

לאחר שהפצע נרפא יכול להישאר שינוי זמני או ממושך בגוון העור, ובמקרים מסוימים עלולה להיווצר גם צלקת.

הסיכון לצלקות עולה במיוחד כאשר מדובר בנגעים דלקתיים עמוקים וכאשר לוחצים או מפוצצים את הפצעונים.

לכן אחד העקרונות החשובים בטיפול באקנה הוא לטפל בדלקת מוקדם ולהימנע מפגיעה מיותרת בעור.

מתי כדאי לפנות לרופא עור?

מומלץ לפנות לרופא עור כאשר האקנה עמוק או כואב, כאשר מופיעים נודולות או נגעים ציסטיים, כאשר מתחילות להיווצר צלקות או כאשר האקנה אינו משתפר למרות שגרת טיפול מתאימה.

ככל שהאקנה עמוק ודלקתי יותר, כך עולה החשיבות של אבחון וטיפול מקצועי מוקדם.

שאלות נפוצות על סוגי פצעי אקנה

מה ההבדל בין ראש שחור לראש לבן?

שניהם סוגים של קומדונים. ראש שחור הוא קומדון פתוח שנחשף לאוויר, בעוד שראש לבן הוא קומדון סגור הנמצא מתחת לפני העור.

האם הנקודה השחורה בתוך קומדון היא לכלוך?

לא. הצבע הכהה אינו נובע מלכלוך אלא מתהליכי חמצון של החומר שבתוך הקומדון.

מה ההבדל בין פפולה לפוסטולה?

פפולה היא פצעון דלקתי אדום ללא ראש מוגלתי נראה לעין. פוסטולה היא פצעון דלקתי שבמרכזו מופיע תוכן מוגלתי.

האם מיליום הוא סוג של אקנה?

לא. מיליום הוא הצטברות קטנה של קרטין מתחת לפני העור. הוא יכול להיראות כמו ראש לבן, אך אינו קומדון ואינו נחשב לסוג של אקנה.

איזה סוג אקנה עלול להשאיר צלקות?

הסיכון לצלקות גבוה יותר באקנה דלקתי עמוק, במיוחד בנודולות ובנגעים ציסטיים. גם לחיצה ופציעה של פצעונים עלולות להגדיל את הסיכון.

האם אפשר לפוצץ פצעון עם ראש לבן?

עדיף להימנע מלחיצה עצמית על פצעונים. לחיצה לא נכונה עלולה להגביר את הדלקת ולהעלות את הסיכון לכתמים ולצלקות.

מה עושים כשיש פצע עמוק וכואב מתחת לעור?

אין לנסות לנקז אותו בבית. כאשר נגעים עמוקים וכואבים מופיעים באופן חוזר, מומלץ להתייעץ עם רופא עור.

האם סוג האקנה משתנה עם הגיל?

כן. אופי האקנה יכול להשתנות לאורך החיים. אקנה בגיל ההתבגרות קשור לעיתים קרובות לשינויים הורמונליים ולייצור מוגבר של סבום, בעוד שבעור בוגר יכולים להיות מעורבים גם גורמים הורמונליים ואחרים, לצד רגישות, התייבשות ונטייה לסימנים לאחר הפצע.